חשוב מאוד לדעת: זכויות העובד בעת סיום העסקה
"עובדים הם עסק יקר אבל בלעדיהם אין לעסק תכלית, ולכן על המעסיק להכיר באיכויות שלהם ולשלם ביד רחבה", אומרת עו"ד שרונה ברנבוים, העוסקת בדיני עבודה. "מעסיק שלא מוכן להכיר בכך, יישאר לבד". ומה יכול לעשות עובד כאשר הוא חש שתנאי העסקתו אינם הולמים?
נציגת מכירות שעבדה במשך שנתיים בחברה המספקת חפצי נוי וכלי בית לקמעונאים, ביקשה לסיים את העסקתה בשל הפרה של תנאי החוזה מצד המעסיק ואי תשלום של שכר, עמלות ותנאים סוציאליים להם היא זכאית.
עו"ד שרונה ברנבוים מסבירה כי המעסיק מחויב לתת בתוך שבועיים מרגע תחילת העבודה טופס הודעה לעובד, בו מפורטים כל תנאי העבודה, לרבות התנאים הסוציאליים להם הוא זכאי, הגדרת התפקיד ועוד.
"לעומת מעסיקים גדולים שלהם יש מחלקה משפטית המטפלת בנושא, מעסיקים קטנים שאין להם ייעוץ משפטי שוטף, טועים ואינם שולחים הודעה מפורטת לעובד, ולכן בחברות קטנות יש המון הפרות של חוקי המגן והעבודה כלפי עובדים", אומרת עו"ד בירנבוים.
במקרה הנוכחי, העובדת אמנם קיבלה טופס הודעה לעובד, ומשום שלא היתה מודעת לזכויותיה כעובדת וגם משום שכאם חד הורית המחויבת לפרנס את ילדיה, נאלצה לקבל את העבודה ולחתום מיד על החוזה. העובדת צברה עם הזמן כוח, ידע וניסיון והפכה לאשת מכירות מעולה, אך העמלות שקיבלה על כך ממקום עבודתה היו זניחות לעומת הסכומים שמכרה.
"למרות שיש כאן ניצול מובהק", אומרת עו"ד ברנבוים, "לא ניתן לערער על כך לבית הדין. חוקי המגן לא מציינים כמה עמלות על העובד לקבל, זהו שיקול דעת של בעל החברה וברגע שיש חוזה העסקה מפורט וחתום לעניין זה, חזקה על העובד כי חתם והבין את גובה התשלום אשר יקבל בגין מכירותיו".
בנוגע לאילו סעיפים בחוזה ניתן לפנות לבית הדין?
"כאשר יש סעיפים בחוזה העסקה אשר סותרים את חוקי המגן, במקרה זה חוזה העיסקה בטל ומבוטל, גם אם העובד חתם. במקרה זה, שאני מלווה, בחוזה העסקה היה רשום כי העובדת תעבוד מינימום 9 שעות עבודה ביום ותשלום הבסיס יהיה 5,000 שקל. חוק שכר מינימום קובע שלפי 8 שעות עבודה ביום השכר הבסיסי יהיה 5,300 שקל, מכאן שחוזה העסקה נוגד את חוק שכר מינימום, והעובדת חתמה בתמימות משום שלא ידעה זאת".
אילו הפרות נוספות היו מצד המעסיק?
"כשהגיעה אליי לייעוץ היא כבר הבינה שלא הופרשו לה כספים לקרן פנסיה ולא פדו לה ימי חופשה שנצברו. היא לא ידעה להצביע מה לא שולם לה, אבל הבינה שיש כאן הפרות משמעותיות. לאחר שבדקתי את התלושים וחוזה העסקה, גיליתי שיש הפרה של חוק שכר המינימום, אי תשלום של שעות נוספות, אי תשלום פדיון ימי חופשה, תשלום הבראה שנתית והפרה של חלף הודעה לעובד בסיום העסקתו".
מהו חלף הודעה לעובד?
"כאשר עובד רוצה לסיים את מקום עבודתו, בו עבד למעלה משנה, הוא צריך להודיע על כך באופן מסודר למעסיק חודש מראש, ועליו להמשיך להגיע לעבודה. המעסיקים לא פעם פועלים מתוך אגו ונעלבים, ואם עובד רוצה לסיים, הם אומרים לו שיעזוב מקום העבודה לאלתר. אך ברגע שהמעסיק מוותר על חלף הודעה הוא עדיין חייב לשלם לעובד משכורת על חודש מלא, העובדה שהמעסיק מגרש את העובד לאלתר, לא פוטרת אותם מתשלום, כנ"ל לגבי העובד שמחויב לעבוד חודש מלא מרגע ההודעה".
במקרה הנוכחי, מספרת עו"ד ברנבוים, העובדת דאגה להודיע על סיום עבודתה, הביעה את רצונה לחפוף את העובדת המחליפה, ביקשה לסיים את סבב הגבייה מלקוחות החברה ולקבל את העמלות בגינן (כ-8,000 שקל), אך המעסיק דרש שתאסוף את דבריה ותלך, ולא שילם לה את חלף ההודעה.
האם יש לפנות מיד לבית הדין לעבודה?
"בית המשפט לא רואה בעין יפה את הפנייה אליו לפני שמנסים למצות את כל ההליכים, לכן פניתי למעסיק במכתב התראה בו פירטתי את כל ההפרות שנעשו, בנקוב הסכומים אשר להם זכאית העובדת: העמלות להם היא זכאית על המכירות שטרם גבתה – 8000 שקל; אי תשלום שכר מינימום לאורך כל השנתיים – 10,000 שקל; חלף הודעה – 5,300 שקל.
"בחוזה העסקה צוין שהחל מהחודש השישי לעבודתה תשולם לה קרן פנסיה. הפרשות מעסיק ועובד הן 6% כל אחד. המעסיק יכול להפריש מראש 8.33% וזה כולל הפרשות לקרן פיצויים. בעבר, מי שהתפטר לא היה זכאי לפיצויי פיטורים, אך החל מ-2008 המחוקק קבע למעסיק להפריש 8.33% בתוך קרן פנסיה, וגם אם העובד מבקש להפסיק את העסקתו הוא זכאי לפיצויי פיטורין אשר נשמרים לו בקרן הפנסיה ברכיב פיצויים".
לדברי ברנבוים, חוק הפרשות פנסיה קובע שעובד שאין לו קרן פנסיה פעילה, המעסיק מחויב להפריש לו מהחודש השישי, אבל אם העובד מגיע עם קרן פנסיה פעילה מהחודש הראשון, המעסיק יפריש לו לאותה קרן פנסיה, והמעסיק מחויב לשאול ולהחתים על כך את העובד. בכך המחוקק רוצה לשמור על הרצף הפנסיוני של העובד.
"במקרה הנוכחי, העובדת הגיעה עם קרן פנסיה פעילה והמעסיק לא ברר או שאל, ואף לא הפריש לה כלום. במכתב ההתראה נרשם כי לא רק שהיה חייב לשלם מהחודש הראשון, הוא כלל לא עמד בדבריו בחוזה ואף לא שילם מהחודש השישי. סעיף זה הסתכם ב-10,000 שקל נוספים".
חוק מגן נוסף שהופר היה שעות עבודה נוספות. "לא ניתן להעביד עובד מ-9:00 עד 21:00 מבלי לשלם על כך שעות נוספות. כל שעה אחרי 18:00 נחשבת ל-125%. בחישוב שמרני העובדת זכאית לעוד 30,000 שעות לצורכי פשרה, אך אם נגיע לבית המשפט זה כבר יעלה למעסיק 40,000 שקל עם ריביות והצמדה למדד. מעסיק חייב לפרט בחוזה העסקה את השעות הרגילות ושעות נוספות, דבר שאותו לא עשה המעסיק הנוכחי". בנוסף, המעסיק לא הפריש דמי הבראה. "בסיום שנת עבודה צריך לשלם דמי הבראה. העובדת עבדה שנתיים כך שמגיעים לה דמי הבראה עבור שנתיים. פדיון ימי חופש הגיע ל-1,500 שקל, ובסך הכל העובדת זכאית על פי חוק מהמעסיק לתשלום של 59,000 שקל".
הלינו לכם שכר? כדאי שתמהרו לתבוע
"עובדים הם עסק יקר אבל בלעדיהם אין לעסק אין תכלית ולכן על המעסיק להכיר באיכויות שלהם ולשלם ביד רחבה. מי שלא מודע לזה ולא מוכן להכיר בזה, יישאר לבד", מסכמת עו"ד ברנבוים ומדגישה שלא מעט מעסיקים קטנים מפרים את החוקים ואינם משלמים לעובדיהם את מלוא השכר והזכויות המגיעות להם. לדבריה, "בכל הנוגע להלנת שכר – צריך לתבוע כמה שיותר מהר, משום שאם העובד תובע בתוך שנה, הוא יכול לקבל עבור כל חודש הלנת שכר תוספת של 20%. אם אתה עובד וחש כי לא משלמים לך את מלוא הזכויות המגיעות לך על פי חוקי העבודה, פנה בהקדם לייעוץ משפטי".
עו"ד ברנבוים מסכמת: "כעו"ד אני מאמינה בדרכי שלום. לא פעם כשפונים אלי לקוחות, אני עושה עבורם את התחשיבים והם פונים עם המידע שנתתי להם למעסיקים, כך שאני נשארת מאחורי הקלעים. זה חשוב במיוחד כאשר עובד רוצה להמשיך במקום עבודתו, אולם לעתים אין מנוס, המעסיק עומד על שלו בהפרותיו ועל כן מוגשת תביעה לבית הדין לעבודה".
לקריאת הכתבה המלאה בזאפ משפטי לחצו כאן