על פי נתוני הלמ"ס, יותר מ-30% מהתושבים בישראל משכירים דירות. לרוב, שכירות מעוגנת בחוזה סטנדרטי או מותאם, אך לעתים ישנם דיירים שמפרים את החוזה ואינם מפנים את הנכס המושכר. מה עושים במקרה כזה? עו"ד שרונה ברנבוים, העוסקת בדיני מקרקעין, עם התשובות.
שוכרים שכרו נכס מ-2017 מבעלי דירה גדולה בקרית מוצקין. בהסכמת בעלי הדירה הם עשו התאמות בדירה וחילקו אותה לשתי דירות, שבהן גרו שלוש משפחות בני אותה משפחה. בשל השינויים ומספר הדיירים שגרו במושכר, החליטו בעלי הדירה להעלות את גובה שכ"ד ל-6,900 שקל לשלוש המשפחות. בתחילה לא היתה כל בעיה ותשלומי השכירות הגיעו בזמנם. אך בתקופת מגיפת הקורונה בשל קשיים עם העסק המשפחתי, נוצר חוב בגובה 21,000 שקל על שלושה חודשים שבהם לא שולם שכ"ד. הקורונה חלפה, העסק חזר לעבוד והמשפחה חזרה לשלם כרגיל, אולם החוב נותר בעינו.
בעיה נוספת של בעלי הדירה היתה כי בשל טיפול לקוי והעדר ייעוץ משפטי נכון, השוכרים התגוררו בנכס מבלי שהחוזה חודש באופן רשמי וזאת משנת 2020. בנוסף, לא ניתנו שיקים למפרע כך שבעלי הדירה היו תלויים מדי חודש בכך שהשוכרים ישלמו או לאו, ואכן החל מיוני 2022 השוכרים הפסיקו לשלם את דמי השכירות. זאת, כאמור, בנוסף לחוב העבר שעמד על 21,000 שקל. המצב הגיע לידי כך שבעלי הנכס התחננו לכספם, והשוכרים התחמקו בכל דרך אפשרית והמשיכו לגור במושכר.
מה עושים בעלי נכס במצב שכזה?
"לא חייבים לערב מיד עורכי דין. בעלי הנכס יכולים לפנות לשוכרים בהודעות וואטס-אפ או במכתבים מטעמם, וחשוב שיהיו אלו הודעות כתובות ולא רק שיחות טלפון. לאחר שמנסים לפנות בכל דרך ומשכשלו הנסיונות, יש לפנות לעורכת דין שעוסקת בהגשת תביעות של פינוי מושכר", אומרת עו"ד שרונה ברנבוים ומוסיפה כי גם במקרה הנוכחי, בעלי הנכס פנו אליה לאחר שהבינו שמיצו את כל הדרכים לתקשר עם הלקוחות ועדיין לא קיבלו את המגיע להם.
"משפנו אליי, כתבתי מכתב התראה טרם נקיטת הליכים ובו פורטו כל העובדות: ממתי השוכרים בנכס, ממתי ההסכם לא בתוקף, ממתי הפסיקו להעביר שיקים. במכתב צוין כי ככל שהתשלומים לא יוסדרו ולא יגיעו לעו"ד כדי לחתום על חוזה מסודר ולהביא איתם 12 שיקים למפרע לכל השנה וכתב ערבות מגורם צד ג', תהיה פנייה לבית משפט". השוכרים לא נענו לבקשה לסור למשרדה של עו"ד בירנבוים, המשיכו להתעלם, לא לשלם ולגור בנכס ועו"ד בירנבוים הגישה תביעה לפינוי מושכר.
מהי תביעה לפינוי מושכר?
"זהו הליך מיוחד לצורך פינוי דיירים סרבני פינוי או תשלום. השופט דן אך ורק בפינוי ולא בחובות העבר, ונותן צו לפינוי המושכר בתוך מסגרת זמן מסוימת שהוא קובע. במקרה הנוכחי, השוכרים לא הגישו כתב הגנה שעליהם להגיש תוך 30 יום. ביקשתי מהשופט צו לפינוי לאלתר, שכן מדובר באנשים לא קונבנציונליים שמפרים את החוק באופן בוטה ולא מגיבים לצווי בימ"ש, והשופט אכן נתן לנו צו פינוי. אך גם כאן לא הסתיימה הדרך".
בשלב הבא היה צורך לערב את ההוצאה לפועל, ששולחת מי מטעמה לפנות את השוכרים בכוח. לצעד זה נדרש תשלום נוסף מבעלי הדירה בסך 5,000 שקל עבור אכיפת צו דרך ההוצאה לפועל. שלב זה אורך כ-45 יום נוספים לאחר שניתן צו מבימ"ש.
"בסופה של תקופה ארוכה קשה שבה נלחמנו על הנכס – לאחר חמישה חודשים מרגע הגשת התביעה – פונו השוכרים מהנכס והבעלים זכו בנכס שלהם בחזרה", מציינת עו"ד ברנבוים.
מה הן המסקנות העולות מתיק זה?
"הדבר הכי חשוב הוא לפנות לעורך דין טרם ההתקשרות עם שוכרים, משום שככזאת אני יודעת לשאול את השאלות הנכונות: מבררת היכן הם עובדים וכמה שנים, בודקת את השוכרים, האם יש נגדם או היו נגדם הליכים, וכדי לקבל פרופיל ראשוני על אותו דייר וכך בעלי הנכס מקטינים את האפשרות לנזקים עתידיים. בית הוא קניין, זוהי זכות חוקתית רמת מעלה ואין שום דבר שיכול להפר את זה. ברגע שאנשים זרים שוכרים את הקניין, בעל הקניין חייב לדעת שהוא עושה את העיסקה עם האנשים הנכונים שיעמדו בהתחייבויות. עורכת דין יכולה לאבחן ולמזער נזקים".
לקריאת הכתבה המלאה בזאפ משפטי לחצו כאן